<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק ראשון סימן י"ג</h1>
<h2>דף יד.</h2>
עוד ראיתי בדברי הר' יוסף, כי על כן באו בצל קורתי [בראשית י"ט], עיקרו (כי) על כן כי באו בצל קורתי, וכן [במדבר כ"ח] על עולת התמיד יעשה ונסכו, עיקרו על עולת [התמיד] ונסכו יעשה, לכך כת' יעשה בין תמיד לנסכו, לפי שצריך לעשות תמיד קודם המוספין, דאמ' מר [פסחים נ"ח ע"ב] העולה עולה ראשונה והגיד לך שתמיד יכול להקריב אחר קורבנות היום מנחתם ונסכיהם אפי' למחר [תמורה י"ד ע"א], לכך כתב יעשה קודם ונסכו. ול"נ כי פי' ונסכו כמ' ועל נסכו, כמ' [תהלים צ'] ויהי נועם יי עלינו ומעשה ידינו, שפי' ועל מעשה ידינו יהי נועם יי אלהינו, ומעשה ידינו כוננהו, ועל מעשה ידינו כוננהו את הנועם (הנועם) תחילה שאל שיהיה הנועם עלינו ועל מעשה ידינו, ואחר כך כוננה עלינו, כלומ' לא שיהיה עלינו דרך עראי, אלא כוננה עלינו, שיהיה קבוע(ה) עלינו ועל מעשה ידינו כוננהו אתה נועם, ולא כדברי קונ', שכתב נועם יי אלהינו, שכינתו ות[נ]חומיו, ומעשה ידינו (כונן) [כוננה] עלינו לשו' תחינה הוא כוננה, כמ' שמרה שפטה, כוננהו, כונן אותו, ושני פעמים ומעשה ידינו כונן, אחד על מלאכת המשכן, שבירכן לישר' והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהן במשכן, ואחד שתהי' ברכה במעשה ידיהן ע"כ. והמבין בלשונו יבין כי בדעתו כוננהו על מעשה ידינו, ולפי דעתי כוננהו על הנועם, נר' דהא דפר"ש בפסו' ויהי נועם שהם דברי רבותינו, דהכי אית' בתוספת' דמנחו' [פ"ז ה"ג] וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה עד ויברך אותם משה [שמות ל"ט], מה ברכה שבירכן אמ' להם תשרה שכינה במעשה ידיכם, ר' מאיר אומ' כך בירכן יי אלהי אבותינו אמ' להם כשם שעסקתם במלאכת המשכן ושרת' שכינה במעשה ידיכם, כך תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה במעשה ידיכם והם אמרו ויהי נועם יי אלהינו וגו'. ונר אלהי' טרם יכבה ושמוא' שוכב בהיכל יי [ש"א ג'], פי' ונר אלהים טרם יכבה בהיכל יי ושמואל שוכב במקומו, בפ' עשרה יוחסין [קידושין ע"ח ע"ב], וכן [תהלים ע"ב] וימלא כבודו את כל הארץ, וימלא כל הארץ את כבודו, מן כבודו.
